עכשיו הבטן מדברת. היא מספרת שיש בה חלל גדול שרוצה להתמלא. כמו מערה שחורה וריקה וקרה. ופתאום יש נקודת אור בתוך החושך הזה, ואני רואה פנים חכמות, משבט אינדיאני עתיק. הפנים מחייכות אלי. ואז מורגש חום שמתפשט לבית החזה, זה נעים, צומח חיוך.
מה הגוף מספר לי?
בתוך הגוף מסתתרים הסיפורים האמיתיים שלי. כל תחושה וכל רגש רוצים לספר לי משהו על עצם קיומי. הגוף שלי חכם מאוד והוא חי רק בזמן הווה. הוא מספר לי על הצרכים העמוקים שלי, צרכים שאני כל כך רגיל לשים אותם כמספר 2, לאחר שאתקן את הרכב, לאחר שאשלים את המצגת.
הגוף הוא כמו ילד קטן שמייחל לתשומת הלב שלי.
מה הגוף מבקש ממני?
הגוף מבקש דברים פשוטים: קר לי, חם לי ,אני רעב, אני צמא, אני עייף, כואב לי, אני רוצה לצרוח, אני רוצה לרקוד. אם אקשיב לדברים הפשוטים כולם יהי שמחים. אני, הגוף והאנשים שמסביבי. אם לא אקשיב לדברים הפשוטים הם יסתבכו ויידרשו לכאורה תרופות, ניתוחים, צומות, ניקויים.
מאחר ולא הורגלנו להקשיב לגוף- יש צורך בלמידה ותרגול.
איך להקשיב לגוף?
כדי להקשיב לגוף יש צורך בהחלטה. החלטה כזו יכולה לנבוע ממצוקה. כאב כרוני, קושי נפשי ,מגבלה תנועתית. ולמרות המצוקה לרוב קשה לעצור את ההרגל של המוח- לרוץ לדבר הבא. כדי להקשיב צריך להאט ולעצור. במפגש אני מלמד דרכים שונות לעצור, להתבונן, להקשיב לו.
הגוף מדבר אלי בדימויים- שפה נהדרת שמרחיבה את העצמי ותתמוך במה שהלב מייחל לו.
לצעוד ללא גוף
באופן כזה או אחר- טיפול משמעותי והתפתחות אישית תתקיים תמיד כשהקשבה לגוף תהיה חלק מהתהליך. אי אפשר להשאיר את הגוף בצד. כמו שהמוח לא יכול לצעוד ללא הגוף.
מפגשי קשיבות לגוף נערכים כחלק או בנפרד מטיפול.
לנסות את זה בבית
- קחו סטופר וכוונו אותו לשלוש דקות
- שבו בנוח, עצמו את העיניים אם זה מתאים
- הפעילו את הסטופר
- שימו לב לגוף ואמרו בלב או בקול רם: עכשיו אני מודע/ת ל….. ועכשיו אני מודעת ל…. ועכשיו אני מודעת ל…
- בכל פעם השלימו את המשפט עם משהו שאתם שמים לב אליו כאן ועכשיו במסגרת הגוף שלכם: תחושות כמו חום, קור, כיווץ, הרפיה, רעד, גירוד. וכן לרגשות שכרגע נוכחים אצלכם.
- בסיום ההתנסות דווחו לעצמכם-מה החוויה כרגע. אתם מוזמנים לשתף אותי.
