ב 20 השנים אני עובד עם ילדים מחוננים ונוער מחונן אני מגלה שאחד הדברים שגורמים סבל רב
לילדים ונערים מחוננים הוא יצירת מערכת ציפיות מוגזמת. ציפיות של הסביבה, מהילדים, מההורים ומהמורים.
ציפיות נובעות מתוויות. אני מלמד את הילדים המחוננים והוריהם שכל תווית היא מגבילה.
נכון, אני ילד או ילדה בעלי כישורים מיוחדים וזה נהדר. אבל כאשר שמים עלי תווית: "אתה גאון", אתה מושלם"
"הכי טוב בכיתה" קורה משהו. אני (הילד) מספיק חכם כדי להבין שאם אני כך- מצופה ממני כך וכך.
לעיתים זה אפילו לא דבר מדובר. זו פשוט אקסיומה. הסביבה משדרת והילד מפנים לעומק את האקסיומה.
ועכשיו עלולים לקרות כמה דברים:
- הימנעות: אם אני כל כך טוב במתימטיקה, לא כדאי לי לנסות לצייר.
ילדים בכיתה ג אומרים לי: "אני גרוע בציור", "אני גרוע ביצירה"
ההימנעות נובעת מחרדה של כישלון וניפוץ התווית. לאורך זמן ההימנעות תפגע בפוטנציאל של הילד למימוש עצמי.
2. ביקורת עצמית ולחץ פנימי– אם מצפים ממני למשהו ואני הפנמתי זאת, אז אסור שההתנהגות שלי תסתור את הציפייה.
למשל: הבטחתי להורים משהו ולא עשיתי זאת, הוצאתי במבחן פחות מ100, הבטחתי לחבר שאבוא לפגוש אותו ובסוף זה לא הצליח.
ישר מופעל מנגנון של ביקורת עצמית קשיחה: הרי אני צריך להתנהג יפה וגם לעמוד בציפיות ואם זה לא קורה
מתעוררת אשמה. מי אשם? כנראה שאני. אז מה עושים?
במפגש בקליניקה מזהים קודם כל את המנגנונים הפנימיים ומבינים אותם. אחר-כך הילד/ נער לומד למצוא הגנות כנגד הביקורת הפנימית[ לרכך אותה וזה יאפשר חיים מאושרים יותר ומלאי סיפוק. אנו לומדים לתקשר את הצרכים האמיתיים, לראות אותם לעומק. להורים חלק מכריע בתהליך. לומדים איך לתקשר באופן ששם דגש על רגש, על צורך, ופחות על ציפייה ותוויות.
זהו תהליך משמח, ומצמיח את המשפחה כולה.
ליצירת קשר רן 052-8059945
עוד מידע על ילדים מחוננים וקשיים חברתיים ורגשיים
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/Meyuchadim/Mechunanut/SocialEmotionalNeeds.htm
